Bava Metzia 185

Kapitel 185

א הניחא למאן דאמר אין הרב יכול לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך שפיר אלא למאן דאמר יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך מאי איכא למימר

1 allerdings nach demjenigen, welcher sagt, der Herr könne nicht zu seinem Sklaven sagen: arbeite für mich, und ich ernähre dich nicht, wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, der Herr könne zu seinem Sklaven sagen: arbeite für mich, und ich ernähre dich nicht!? —

ב אלא אידי ואידי בשאין מעלה להן מזונות ובהא פליגי דמר סבר יכול ומר סבר אין יכול ורבי יוחנן דאמר יכול הרב שביק מתניתין ועביד כברייתא

2 Vielmehr, beide sprechen von dem Falle, wenn er sie nicht beköstigt, und ihr Streit besteht in folgendem: einer ist der Ansicht, er dürfe dies, und einer ist der Ansicht, er dürfe dies nicht. — R. Joḥanan, welcher sagt, der Herr dürfe dies, läßt also die Mišna und entscheidet nach der Barajtha!? —

ג אלא דכולי עלמא משל שמים הוא אוכל ולא מצי קציץ ומאי קוצץ דאמר רבי הושעיא מזונות

3 Vielmehr, alle sind der Ansicht, er esse des Himmels, somit kann er esnicht vereinbaren, und die Vereinbarung, von der R. Hoš͑ja spricht, ist auf die Beköstigungzu beziehen. —

ד דכוותיה גבי בהמתו תבן נקוץ לה אלא בהא קמיפלגי דמר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל:

4 Dementsprechend ist dies hinsichtlich eines Tieres auf das Stroh zu beziehen; mag er dies doch!? — Vielmehr, ihr Streitbesteht in folgendem: einer ist der Ansicht, er esse seines, und einer ist der Ansicht, er esse des Himmels.

ה <big>מתני׳</big> קוצץ אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו ושפחתו הגדולים על ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת

5 MAN DARF VEREINBARENFÜR SICH SELBER, FÜR SEINEN ERWACHSENEN SOHN, FÜR SEINE ERWACHSENE TOCHTER, FÜR SEINEN ERWACHSENEN SKLAVEN, FÜR SEINE ERWACHSENE MAGD UND FÜR SEINE FRAU, WEIL SIE VERSTAND HABEN, NICHT ABER DARF MAN VEREINBAREN FÜR SEINEN MINDERJÄHRIGEM SOHN, FÜR SEINE MINDERJÄHRIGE TOCHTER, FÜR SEINEN MINDERJÄHRIGEN SKLAVEN, FÜR SEINE MINDERJÄHRIGE MAGD UND FÜR SEIN VIEH, WEIL SIE KEINEN VERSTAND HABEN.

ו השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו אם לא הודיען פודה ומאכילן נתפרסו עגוליו נתפתחו חביותיו הרי אלו לא יאכלו אם לא הודיען מעשר ומאכילן

6 WENN JEMAND LÖHNER BEI EINER VIERJÄHRIGEN PFLANZUNGMIETET, SO DÜRFEN SIE [VON DEN FRÜCHTEN] NICHT ESSEN; HAT ER EIS IHNEN NICHT GESAGT, SO MUSS ER [DIE FRÜCHTE] AUSLÖSEN UND SIE ESSEN LASSEN. SIND ESAUSEINANDER GEFALLENE FEIGEN, GEÖFFNETEFÄSSER, SO DÜRFEN SIE VON DIESEN NICHT ESSEN; HAT ER ES IHNEN NICHT GESAGT, SO MUSS ER DEN ZEHNTEN ENTRICHTEN UND SIE ESSEN LASSEN.

ז שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה אבל לא מן התורה:

7 FRUCHTHÜTER DÜRFEN ESSENNACH DEM LANDESBRAUCHE, NICHT ABER NACH DER TORA.

ח <big>גמ׳</big> שומרי פירות אמר רב לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין אבל שומרי גיתות וערימות אוכלין מן התורה קסבר משמר כעושה מעשה דמי

8 GEMARA. FRUCHTHÜTER. Rabh sagte: Diesgilt nur von Gemüse- und Obstgartenhütern, Hüter von Keltern und Getreidehaufen aber dürfen nach der Tora essen, Er ist der Ansicht, die Bewachung gleiche der Arbeitsleistung.

ט ושמואל אמר לא שנו אלא שומרי גיתות וערימות אבל שומרי גנות ופרדסים אינן אוכלים לא מן התורה ולא מהלכות מדינה קא סבר משמר לאו כעושה מעשה דמי

9 Šemuél aber sagte: Diesgilt nur von den Hütern von Keltern und Getreidehaufen, Gemüse- und Obstgartenhüter aber dürfen weder nach der Tora noch nach dem Landesbrauche essen. Er ist der Ansicht, die Bewachung gleiche nicht der Arbeitsleistung.

י מתיב רב אחא בר רב הונא המשמר את הפרה מטמא בגדים ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי מטמא בגדים אמר רבה בר עולא גזירה שמא יזיז בה אבר

10 R. Aḥa b. Hona wandte ein: Der die [rote] Kuhbewacht, machtseine Kleider unrein. Wieso macht er nun seine Kleider unrein, wenn man sagen wollte, die Bewachung gleiche nicht dem Arbeiten!? Rabba b. U͑la erwiderte: Dies ist eine Verschärfung, weil er an dieser ein Glied berührt haben kann.

יא מתיב רב כהנא המשמר ארבע וחמש מקשאות הרי זה לא ימלא כריסו מאחד מהן אלא מכל אחד ואחד אוכל לפי חשבון ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי אוכל

11 R. Kahana wandte ein: Wenn jemand vier oder fünf Gurkengärtenbewacht, so darf er nicht seinen Bauch aus einem füllen, vielmehr esse er aus jedem nach Verhältnis. Wieso darf er essen, wenn man sagen wollte, die Bewachung gleiche nicht der Arbeitsleistung!?

יב אמר רב שימי בר אשי בעקורין שנו עקורין והלא נגמרה מלאכתן למעשר שלא ניטל פיקס שלהם

12 R. Šimi b. Aši erwiderte: Wenn sie entwurzelt sind. — Sie sind ja dann hinsichtlich der Verzehntungfertig!? — Wenn die Blüte noch nicht entferntist.

יג אמר רב אשי כוותיה דשמואל מסתברא דתנן ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש כו' מכלל דאיכא דלא קא אכיל מן התורה אלא מהלכות מדינה

13 R. Aši sagte: Die Ansicht Šemuéls ist einleuchtend, denn wir haben gelernt: Folgende dürfen nach der Tora essen; wer bei am Boden Haftendem bei der Abschlußarbeit arbeitet, und wer bei vom Boden Getrenntem &c. Demnach gibt es ja auch manche, die nicht nach der Tora, sondern nur nach dem Landesbrauche essen dürfen. —

יד אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין מאי אינן אוכלין אילימא שאין אוכלין מן התורה אלא מהלכות מדינה היינו רישא אלא לאו שאין אוכלין לא מן התורה ולא מהלכות מדינה ומאי ניהו עושה במחובר לקרקע בשעה שאין גמר מלאכה וכל שכן שומרי גנות ופרדסות:

14 Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: folgende dürfen nicht essen; was ist nun unter ‘nicht essen’ zu verstehen, wollte man sagen, sie dürfen nach der Tora nicht essen, sondern nach dem Landesbrauche, so wäre dies ja dasselbe, was im Anfangsatze gelehrtwird; wahrscheinlich also, daß sie weder nach der Tora noch nach dem Landesbrauche essen dürfen, und zwar, wer bei am Boden Haftenden vor der Abschlußarbeit arbeitet, und um so weniger Gemüse- und Obstgartenhüter.

טו <big>מתני׳</big> ארבעה שומרים הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל

15 ES GIBT VIERERLEI HÜTER: DER UNENTGELTLICHE HÜTER, DER ENTLEIHER, DER LOHNHÜTER UND DER MIETER. DER UNENTGELTLICHE HÜTER KANN IN ALLEN FÄLLENSCHWÖREN; DER ENTLEIHER MUSS IN ALLEN FÄLLENBEZAHLEN;

טז ונושא שכר והשוכר נשבעים על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמין את האבידה ואת הגניבה:

16 DER LOHNHÜTER UND DER MIETER KÖNNEN SCHWÖREN, [WENN DAS VIEH] EINEN BRUCH ERLITTEN HAT, GEFANGEN WORDEN ODER VERENDET IST, UND MÜSSEN BEZAHLEN BEI ABHANDENKOMMEN UND DIEBSTAHL.

יז <big>גמ׳</big> מאן תנא ארבעה שומרים אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה רבי מאיר היא אמר ליה רבא לרב נחמן מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין אמר ליה הכי קאמינא לך מאן תנא שוכר כנושא שכר רבי מאיר היא

17 GEMARA. Wer ist der Autor [der Lehre] von den vier Hütern? R. Naḥman erwiderte im Namen des Rabba b. Abuha: Es ist R. Meír. Raba sprach zu R. Naḥman: Gibt es denn jemand, der [von der Lehre] von den vier Hütern nichts hielte? Dieser erwiderte: Ich meine es wie folgt: der Autor, welcher sagt, der Mieter gleiche einem Lohnhüter, ist R. Meír. —

יח והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה דתניא שוכר כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר חנם ר' יהודה אומר כשומר שכר רבה בר אבוה איפכא קתני

18 Wir wissen ja aber von R. Meír, daß er entgegengesetzter Ansicht ist, denn es wird gelehrt: Der Mieter ist ersatzpflichtig, wie R. Meír sagt, gleich einem unentgeltlichen Hüter, und wie R. Jehuda sagt, gleich einem Lohnhüter!? — Rabba b. Abuha lehrt es entgegengesetzt. —

יט אי הכי ארבעה שלשה נינהו אמר רב נחמן בר יצחק ד' שומרין ודיניהם שלשה

19 Wieso sind es demnach vier, es sind ja nur drei!? R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: Vier Hüter und drei Modifikationen.

כ ההוא רעיא דהוה קא רעי חיותא אגודא דנהר פפא שריג חדא מינייהו ונפלת למיא אתא לקמיה דרבה ופטריה אמר מאי הו"ל למעבד

20 Einst weidete ein Hirt Vieh am Ufer des Papaflusses; da glitt eines aus und fiel ins Wasser. Als er darauf vor Rabba kam, sprach er ihn frei, denn er sagte,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel